קרוב ל-900 איש ואישה השתתפו בשבוע שעבר בכנס של "השמאל האמוני", תנועה צעירה שמבקשת להצמיח מנהיגות תורנית ששואפת לשלום, שוויון וצדק | שלושה מהמשתתפים מספרים ל'דבר' על הקמת התנועה, ייחודה וחשיבותה בשיח הציבורי | העיתונאית גל גבאי: "זה מפוח של תקווה בימים שהיא חומקת מבין האצבעות"
לכנס הראשון שערכו הזמינו מעט אנשים שהכירו מהרשתות החברתיות. "זה היה די מעכשיו לעכשיו", היא מספרת. וגם אז הופתעו: כ-700 איש הגיעו לכנס, "וזה היה עוד לפני הרפורמה המשפטית. במאבק נגד הרפורמה יותר אנשים התחברו לרעיון, כי היינו מאוד פעילים בנושא, וגם בנושאים של מאבק בפרעות שהיו אז ובתגי מחיר".
מאז אותו כינוס ראשון צמחה התנועה לארגון עם פעילות שוטפת – כולל אירועים, סיורים, הרצאות ושיעורי תורה לחברי הקהילה, שקבוצת הווטסאפ שלה מונה כ-800 חברים.
"מתחילת המלחמה", מספרת יעקבי, "אנחנו פעילים למען החזרת החטופים כקול דתי שמזכיר שאין לך מצווה גדולה יותר מפדיון שבויים, ואנחנו שותפים במחאות ובעצרות, גם ברחוב וגם על הבמה, בערך מהשבוע השני למלחמה".
קיומו של הכנס השני של התנועה הוטל בספק בשל המלחמה: "אמרנו לעצמנו 'מה זה קשור עכשיו?' אבל הבנו שרוב הקולות שנשמעים הם של נקמה והרג וכתישת האויב, ואין מספיק שיח מהמקומות האמוניים שעוסק בהחזרת החטופים".
אור גואטה - דבר
Comments